אם יש משהו שבאמת מבאס בחיפה (וגם בירושלים) זה עניין האופניים. הכלי הזה, שבתל אביב נחשב לכלי תחבורה יעיל וטוב, פשוט לא עובד בעיר שכולה עליות וירידות. אז למי שאומר: "שטויות, קצת כושר לא יזיק", נראה אותך מדווש את כביש פרויד… זו אולי הסיבה שגרמי המדרגות של חיפה הם לא פחות מאטרקציה. עשרות מהם מקשרים בין חיפה של מעלה לחיפה של מטה ומסייעים לתושבים לתמרן ברגל בין מפלסי ההר השונים. ההיסטוריה של חיפה מלמדת שהעיר התפתחה דווקא מלמטה למעלה – מהעיר התחתית והמושבה הגרמנית, דרך הדר הכרמל, לשכונות העליונות ומשם – אל מרכז הכרמל. נתיבי המדרגות מזמנים תצפיות נוף, סמטאות ציוריות ופינות חמד נסתרות. מאחר שלא נרצה לייגע את המטיילים בטיפוס המפרך מלמטה למעלה,
נציע את המסלול ההפוך: מלמעלה למטה. מומלץ להתחיל את מסלול 1,000 המדרגות מתצפית מרחוב יפה נוף שכשמו כן הוא. משם אפשר לראות את הקריות, עכו, נהריה וראש הנקרה, את הרי הגליל התחתון והעליון, וביום בהיר, כך אומרים, אפילו את החרמון. בפינת הרחובות יפה נוף ושער הלבנון תמצאו את גרם המדרגות המוליך מטה אל רחוב הנרייטה סולד. השביל נקרא בעבר "שביל החמורים", שכן שיירות חמורים הנושאים חומרי בניין היו עוברות בו בשנות ה.20-30- הציניקנים החיפאים מספרים ששם השביל ניתן על שם החמורים שמתעקשים לרדת 1,000 מדרגות… תוך כדי הירידה נבחין בצמחייה טבעית שאפיינה בעבר את המורד כולו. בין שיחי האלון והאלה נפוצים גם עצי האורן, ואם תטרחו ללקט אצטרובלים אולי יתמזל מזלכם ותוכלו לפצח צנוברים. נמשיך ונרד במדרגות גדרה דרך רחוב החשמונאים, ונפנה שמאלה אל מדרגות גמלא עד לרחוב גולומב, ושם נפנה שמאלה. נמשיך במורד הרחוב כשמולנו ניצב היכל הצדק העולמי. היכל זה הוא המוסד הדתי העליון של הבהאים, ממנו מנוהלים חיי הקהילה בכל העולם. הבהאים הם בני דת חדשה יחסית שמקורה בפרס במאה ה.19- מבשר הדת, מירזה עלי מוחמד, ובנו עבדול בהא קבורים במקדש כיפת הזהב, והעיר חיפה היא המרכז העולמי שלהם. מול שער ההיכל )שאגב אינו פתוח לקהל, בניגוד לכיפת הזהב הבהאית( נמשיך ונרד במדרגות בוניאק, נפנה שמאלה ברחוב הלל ונחצה את שדרות הציונות. כעת נוכל לראות מקרוב את כיפת הזהב. שדרות הציונות נקראו תחילה שדרות האו"ם, כהוקרה על החלטת האו"ם בעד הקמת מדינת ישראל, אולם לאחר החלטת עצרת האו"ם ב,1975- שבה הושוותה הציונות לגזענות, שונה שם הרחוב לשדרות הציונות. ליד בית מספר 64 נרד בסמטת שפרה אל מדרגות שפרה בין בתי אבן נמוכים עם חצרות נוי ועצי פרי בסגנון ים תיכוני. בשכונה זו חיים בשכנות טובה נוצרים, מוסלמים ויהודים. בקצה המדרגות, בואכה רחוב עבאס, נמצא מבנה אבן יפהפה המשמש מנזר ובית הספר של האחיות מנצרת. רחוב עבאס נקרא על שם עבאס אפנדי, המכונה "עבדול בהא", שהיה בנו של מייסד הדת הבהאית. לאחר מות אביו פעל עבאס להפצת הדת החדשה ברחבי העולם, והקים את המקדש הבהאי שעל הכרמל. הוא נפטר ב1921- בחיפה ונקבר ליד אביו. מעל לקבריהם הוקמה מאוחר יותר "כיפת הזהב". רחוב עבאס ורחוב הגפן שאליהם נגיע לאחר שנרד במדרגות הכרמים, היו רחובות היוקרה שבהם גרה העילית של הערבים הנוצרים בחיפה. אפשר לראות בתי אבן גדולים ומפוארים שנבנו בסגנון מודרני והוקפו בגינות נאות ובחצרות רחבות. מורד הכרמים ורחוב הגפן מנציחים בשמותיהם את כרמי הגפנים שנטעו הטמפלרים על המדרון. נפנה שמאלה ברחוב הגפן ונבחין בין בתים שבנו הטמפלרים ובין כאלה שבנו מאוחר יותר ערבים נוצרים. כשנגיע אל הכיכר נראה לפנינו את המושבה הגרמנית )שדרות בן גוריון( בואכה בית דגון, ומאחורינו הגנים הבהאיים במלוא תפארתם. ועכשיו, כשהגעתם למטה, עשו חושבים אם בא לכם לעלות ברגל בחזרה את אלף המדרגות או פשוט לתפוס את אוטובוס ,22 שאגב אינו פועל בשבת.
